
הפגנה בעד שוויון בנטל, בית הנשיא, ירושלים – מיכל גוברין (4.5.23)
בוקר טוב לכל הבאים מכל חלקי החברה להאבק על שוויון! לפני מאה שנה התיישבו בירושלים אב סבי, ר' איציק חיות, חסיד צ'רנובל, במאה שערים, סבי,
בוקר טוב לכל הבאים מכל חלקי החברה להאבק על שוויון! לפני מאה שנה התיישבו בירושלים אב סבי, ר' איציק חיות, חסיד צ'רנובל, במאה שערים, סבי,
כדי להשיב על שאלה כזו – בשתי מלים, לא כן? – את נשאלת לדעת לוותר על הידע. ולדעת היטב, ולעולם לא לשכוח: שלחי לחופש את
"חלום העיגולים" הינו חלום שחלם ר' נחמן ושסופר על ידי תלמידו הקרוב ר' נתן. החלום חתם את ההצגה "תבואת השיגעון, וכעבור מספר שנים עובד על
"ערב טוב לכל הנאספים, הדור הכל כך נכון!עוד יומיים ביום השואה נזכור את השמד, שלפני שמונים שנה כילה שישה מליון נשים וזקנים, גברים וילדים, רק
בתחילת הטקסט הבלתי רגיל שלפנינו מדפדפת המספרת בשני ספרים: ספר בראשית וספרו של פרנסיס פונז' חמת הביטוי (La rage de l’expression). לאחר מכן היא מביטה
"גוברין עשתה כאן משהו שרבים ניסו לעשותו אך לא הצליחו: לכתוב על חוויה דתית בשפה דתית אותנטית, ללא יומרה או סנטימנטליות, עם כל השמחה והעצב
"שירתה של מיכל גוברין עגונה במסורות של שירה עברית ואירופית. חידושה הוא במסר שלה, ומפתיעה הצגתו המורכבת והבשלה (זהו ספר שיריה הראשון של המשוררת הצעירה,
עשר יציקות של כפות רגלי מוטמנות באדמת טרשים במדבר במרחקים מדודים של פסיעות וכציון דרך. היציקות עשויות בצק (קמח, ג'לטין, זרעים וקש), מִנחה למכרסמים, בכוונה
…"בלב מיתוס ירושלים מתהפכת התאווה: לעתים מערגה לאכזבה ומאהבה לקנאה אלימה. אך לעיתים כבפרקי תהילים, נמלאת התשוקה הגברית ערגה למנוחה, ומולה ניצבת דמות נשית, אהובה
אנתולוגית שירים מהעשור האחרון ופרוזה לירית פרי עטו של הסופר והמשורר הצרפתי עמנואל מוזס מציגה לראשונה לקורא העברי את יצירתו הרב גונית ועטורת הפרסים. בין חלום למציאות,
מבוא "זה מכבר נתרבו הפרסומים, שבהם מבקשים הכותבים לתת לזכרונותיהם מימד ספרותי. אם המדובר בטראומות של מלחמת העולם השניה, ואם המדובר בגילוי של הפרקים האינטימיים
יש הכותבים אוטוביוגרפיות באופן ליניארי ויש המעדיפים לכתוב אותן בדילוגים של זמן. ספרו של פנחס גוברין נכתב כנראה במעגל. גוברין (1904 – 1985), יליד אוקראינה,
כבר לא רואים היום הרבה ספרים כמו "היינו כחולמים" של פנחס גוברין. במבט חטוף, נראה הספר כנטע זר על מדף הספרים המקומי: הוא חסר את
גדעון יקר. המילים הנוראות שלך, "עליזה מתה לפני רבע שעה", הגיעו אלי בלב שדה. בשרון. חמקתי לתוכו מתוך הפרוור לפני הרצאה שעמדתי לשאת כאן. "שדה
"סדר הלילה הזה" – מחזור שירים ורישומים שנוצר לרגל האירוע "סדר הלילה הזה", 1989, על ידי מיכל גוברין (שירים), אורנה מילוא ודורון ליבנה (ציורים ורישומים), ויצא לאור במהדורה מצומצמת בהדפסה עצמית,
ר' מרדכי אשר גלובמן הוא דמות מיוחדת במינה בתולדות הישוב העברי בארץ-ישראל. גלובמן נולד בשנת תרל"ב (1872) בעיירה שפיקוב, הנמצאת באזור אוקראינה של היום, לחיה
כשנלכד, פערה געייתו את מחוזות המוות. עדיין צחק כשהכו התופים, וגם אנחנו שרנו וירכינו שותתים. הרוח הזרה זעזעה את הלילה, וכשערנו התפתלו אצבעות. במבואות הכפר
הקדמה הקריאה ב"גולה" נעשתה תוך כדי מסע. המסע שלי מול המסע בגולה של פרדריק ברנר. וככל מסע, לפחות על פני השטח, הרצף נע בכיוון מסוים.
המפגש המודע הראשון שלי עם הספרות כאמנות היה בגיל 14. המורה לספרות בשנת הלימודים הראשונה בתיכון עירוני ה' בתל אביב היה המשורר איתמר יעוז־קסט, וכל
"התמודדות עם מחזה קאמרי, שבו פועלים שני שחקנים בלבד… קשה מעצם טיבו לפיצוח בימתי. מיכל הצליחה גם כאן, יותר אולי ממה ששיערה. כך התרשם גם
בפינה האפלה של המרתף הטחוב מוצגת הטרגיות הכלל-אנושית של מהגרים עקורים. לכל אחד מהם הייתה סיבה משלו לעזוב את מולדתו. האיכר הגיע כדי לעשות כסף;
עורכים: מיכל גוברין, מנחם לורברבוים ניהול אמנותי ועיצוב: סט אלטהולץ עיצוב גרפי: אנה שרייר הקלטה ומיקס: ניר לדני הוצאת כרמל ועמותת "חלמיש", ירושלים דברי-ם הינה
"כאשר מנסים לפענח את שיריה, מזדקרת מיד התחושה שיש בהם השפעה חזקה מאוד של אותה רוח אירופאית-צרפתית לאו דווקא מתחום השירה, אלא במובן התרבותי הכולל.
"שירתה של מיכל גוברין מצליחה לתאר מצבים נשיים, ולא רק כאלה, אלא את הווייתו הקיומית של האדם בכלל, בשפה, בסטרוקטורות תחביריות, ובארגון החוויה האנושית במילה
"שירתה של מיכל גוברין היא מגוונת ורבת פנים. השוני בין שיר לשיר הוא כה גדול, עד שלעיתים אתה תוהה, האם אותה יד כתבה את כולם.
פנחס גוברין (1904 – 1985) נולד בעיירה שְפִּיקוֹב שבאוקראינה. קיבל חינוך יהודי ציוני בבית הספר של אביו, מרדכי גלובמן-חיות, והשכלה כללית בגימנסיה הרוסית בברצלב (ברסלב).
"תְּמוּנָה מְבֻלְבֶּלֶת שֶל שִפְעַת הַיָמִיםהֵבֵאתִי אִתֵּי מִשָּם.הָיִיתִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לַזִּנוּק –אַךְ הֲזִנַּקְתִּי? הַאֻמְנָם?" מתוך: גרשום שלום Media in Vita (מגרמנית, שמעון זנדבק) – 1 –
בידיעה צנועה ב"מעריב" ב-25 בינואר 1967 נכתב: "הערב ב-7 יעלה המסך בתיכון עירוני ה' בתל אביב על 'בלב־ים' למרוז'ק בבימוי עמרי ניצן, ו'הקור' לחנן עזרן,
12זה מקורה הנצחי של האמנות, שצורתה עומדת נוכח האדם ומבקשת להפוך דרכו ליצירה. לא פרי דמיונו הנפשי אלא תופעה שעומדת מולו ודורשת מנפשו את כוח
כל עלילה היא מסע. מהלך מהתחלה עד לסוף. הד למסע חיינו – מהעריסה עד לקבר – הנישא בשטף החד-כיווני של הזמן. נהר הזורם ממקורו לאורך
דפי הקולאז' נוצרו במיוחד עבור "ספר זיק". הם חושפים את הדי השיחה שניהלתי שנים עם הקבוצה, ובמיוחד בספר, "מעשה הים, כרוניקת פירוש". הספר, שהועמד כדף
בוקר אחד, בחורף, הטלפון צלצל. קול רך של אשה. שואל האם אהיה מוכנה לצאת, בסוף האביב, בשליחות ישראל לכנס בסנגל. לא ממש ידעתי איך להתחיל
הזינוק ילדה עומדת בראש מקפצה בגובה של עשרה מטרים מעל לבריכת שחייה. היא מתקרבת צעד-צעד אל הקצה למרות הפחד המשתק, ואז משליכה את עצמה אל
בפונטדרה שבצפון איטליה, במרכז התיאטרון, שנשא את שמו, נפטר בינואר יז'י גרוטובסקי, איש התיאטרון הפולני, אשר גרם למהפכה העמוקה והשיטתית ביותר באמנות התיאטרון בחצי השני
א. בצד של אבא "הרבי הזקן משפיקוב, ר' מוטל לבית סקוויר, שהיה נכדו של ר' איצקל מסקוויר, לא היה מתפלל לפני העמוד אלא שלוש פעמים
בקו המטרו של פאריס מתרחשת אחת הסצנות המיתיות של הספרות המודרנית: עורך צעיר מעלעל בדפים הראשונים של כתב יד יוצא דופן שלקח אתו להפסקת הצוהריים:
תפילת ערב ראש השנה של "הרבי הזקן", הר' מרדכי (מוטיל) טברסקי משפיקוב, משושלת חסידות טרשנוביל-סקווירה, בראשית המאה ה-20. הרבי הזקן משפיקוב, ר' מוטל לבית סקוויר,
מה חשב הצלם הירושלמי בתחילת 1929, כשרכן מתחת לבד השחור והציץ במשפחה המסתדרת על רקע הבד המצויר, תוך חילופי דברים בעברית וביידיש? אם היה זה
מצאו, פענחו והביאו לדפוס, אירנה צייטלין ועמנואל גלמן מבין הדפים הארוכים, המנוקדים, הם ניצבים. נכנסים הביתה. אריה ליב ה"ר משה דוד ליפשיץ, מרת רחל לאה
עיבוד לבמה ובימוי – מיכל גובריןביצוע – להקת שבעת הקבצניםמוסיקה – דניאל שליטתפאורה – אברהם פנקסהפקה – ג'ודי גרייבס מילר עיבוד בימתי לסיפורים מאת ר'
"תבואת השגעון" עם "להקת שבעת הקבצנים", פריז 1973-1974 …בסתו 73 פרצה מלחמת יום כיפור. במהלכה התנדבתי בשגרירות ישראל למחלקת קשרי החוץ, להכנה של הסקירה היומית
ההתכנסות היא מעגל זיכרון חווייתי ואישי שנועד להדגיש את זיכרון היהודים שנספו ולהנציח את המאבק לחיים. השותפות הפעילה של הנוכחים במעגל מדגישה את אחדות הגורל:
The lecture I will deliver today is a part of a larger project dedicated to the engagement with history in contemporary literature. More specifically, I
החלל סביבי הינו חלל עירי, ירושלים. מאז עליתי אליה לרגל מעיר הולדתי, תל אביב, עם שובי מלימודים בפריס, אני ממשיכה ונחשפת לחלל שלה. חלל עוצר
לאילנה גריננברג, גיבורת הרומן "הבזקים", יש אוסף לא קטן של מאהבים. את אלה מהעבר היא מכנה בחיבה "האושפיזין שלי". נבחרת מאהביה טופחה על ידי אילנה
ה"ריבוי" שבכותרת דברי משותף, לדעתי, לירושלים הממשית והאוטופית. לעומת זאת, ה"וויתור" וה"חיבור" ייחודיים לעיר האוטופית וחסרים, למרבית הצער, בירושלים הממשית. שלושתם – הריבוי, הוויתור והחיבור