תגית: אוונגרד

כדי להשיב על שאלה כזו – בשתי מלים, לא כן? – את נשאלת לדעת לוותר על הידע. ולדעת היטב, ולעולם לא לשכוח: שלחי לחופש את

"חלום העיגולים" הינו חלום שחלם ר' נחמן ושסופר על ידי תלמידו הקרוב ר' נתן. החלום חתם את ההצגה "תבואת השיגעון, וכעבור מספר שנים עובד על

כשנלכד, פערה געייתו את מחוזות המוות. עדיין צחק כשהכו התופים, וגם אנחנו שרנו וירכינו שותתים. הרוח הזרה זעזעה את הלילה, וכשערנו התפתלו אצבעות. במבואות הכפר

הקדמה הקריאה ב"גולה" נעשתה תוך כדי מסע. המסע שלי מול המסע בגולה של פרדריק ברנר. וככל מסע, לפחות על פני השטח, הרצף נע בכיוון מסוים.

בידיעה צנועה ב"מעריב" ב-25 בינואר 1967 נכתב: "הערב ב-7 יעלה המסך בתיכון עירוני ה' בתל אביב על 'בלב־ים' למרוז'ק בבימוי עמרי ניצן, ו'הקור' לחנן עזרן,

כל עלילה היא מסע. מהלך מהתחלה עד לסוף. הד למסע חיינו – מהעריסה עד לקבר – הנישא בשטף החד-כיווני של הזמן. נהר הזורם ממקורו לאורך

דפי הקולאז' נוצרו במיוחד עבור "ספר זיק". הם חושפים את הדי השיחה שניהלתי שנים עם הקבוצה, ובמיוחד בספר, "מעשה הים, כרוניקת פירוש". הספר, שהועמד כדף

הזינוק ילדה עומדת בראש מקפצה בגובה של עשרה מטרים מעל לבריכת שחייה. היא מתקרבת צעד-צעד אל הקצה למרות הפחד המשתק, ואז משליכה את עצמה אל

בפונטדרה שבצפון איטליה, במרכז התיאטרון, שנשא את שמו, נפטר בינואר יז'י גרוטובסקי, איש  התיאטרון הפולני, אשר גרם למהפכה העמוקה והשיטתית ביותר באמנות התיאטרון בחצי השני

בקו המטרו של פאריס מתרחשת אחת הסצנות המיתיות של הספרות המודרנית: עורך צעיר מעלעל בדפים הראשונים של כתב יד יוצא דופן שלקח אתו להפסקת הצוהריים:

עיבוד לבמה ובימוי – מיכל גובריןביצוע – להקת שבעת הקבצניםמוסיקה – דניאל שליטתפאורה – אברהם פנקסהפקה – ג'ודי גרייבס מילר עיבוד בימתי לסיפורים מאת ר'

תרגום ובימוי – מיכל גובריןתפאורה – משה שטרנפלדשחקנים – נטע פלוצקי, יוסי רונן, רובי פריד, גדי ברייר, דוד מנחם

האמנים היוצרים: מיכל גוברין – הקמת מעבדת גוג ומגוג, כתיבה ובימויפרידה קלפהולץ – (מעצבת במה ותלבושות) עיצוב ומיצגאורנה מילוא – (ציירת) עיצוב מיצב ומיצגדורון ליבנה

בסתיו 1976 פגשתי לראשונה את שלומית בבית קפה סביון שבשכונת רחביה. זה היה blind date בהצעתו של פרופסור יהושע (סילביו) ישועה, שגם אותו הכרתי רק

"מעשה הים, כרוניקת פירוש"1 הוא ספר מחווה לספר העברי, לשפה העברית ולאות העברית, או "מניפסט עברי, בצורה ובתוכן". בדש העטיפה שלו מתואר הספר: "מעשה הים"

בחלקו הראשון של המופע שני מחזות קצרים מאת סמואל בקט: נשימה ומערכה ללא מילים מס' 2.בחלקו השני של המופע יצירה קבוצתית על פי הטקסט של

תרגום מצרפתית – מולי מלצרבימוי – מיכל גובריןתפאורה ואביזרים – דורון ליבנהתלבושות ואביזרים – ענת פלנקרעיצוב תאורה – בן-ציון מוניץהדרכת תנועה – רפי גולדווסרעיצוב תוכנייה

סידרו את הלילה: פרידה קלפהולץ, מיכל גוברין, דורון ליבנה, אורנה מילואערכה את השולחן: פרידה קלפהולץהאיר את הסדר: אלאן בצ'ינסקיסידר מוסיקלית: סטיבן הורנשטייןבהשתתפות: הרב ישראל וולגלרנטר,

החוג לתולדות התיאטרון באוניברסיטה העברית, בסיוע תיאטרון החאן ותיאטרון ירושלים – חווית הקיום של מעגל השנה היהודית – ניסוי תיאטרוני על פי המקורות, בהשתתפות הקהל.

תרגום לעברית – מולי מלצרבימוי – מיכל גובריןתפאורה ותלבושות – פרידה קלפהולץ, דורון ליבנהתאורה – אבי צברי משתתפים: ויני – חנה מרוןוילי – אורי לוי

תרגום ובימוי – מיכל גובריןמוסיקה – יוסף טלתפאורה ותלבושות – משה שטרנפלדתאורה – בן-ציון מוניץתנועה – רות זיו-אייל אא – שבתאי קונורטיתת – אבינועם מור-חיים

בלב חלל מוקף קהל מסביב ומלמעלה, מרכז אור, המסומן במדרגות עץ זעירות. מקווה של ריכוז, של התכוונות – גוג ומגוג. הצגה יוצאת דופן בפסטיבל ישראל.

בשירו 'הקטבים' פונה פאול צלאן אל נמענת-אשה (העיר עצמה, או הבאה בשעריה?) ומבקשהּ לומר את ירושלים, לכוננה: "אִמְרִי שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם הוֹיָה". פנייתו מהדהדת את השבועה שבתהילים

"הכניסיני" פותח הציטוט מביאליק (בעברית במקור) את מחזור השירים האמצעי בספרו האחרון של פאול צלאן, "חצר הזמן" (Zeitgehöft). "הכניסיני", מלת הסיום של השיר "משתַקדת". שיר

אני מודה לסוניה שרה ליפשיץ על ארגון הכנס "נשים ויהדות", וללורנס סיגל, מנהלת "המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה יהודית" על הכנסת האורחים. לגבי, כנס זה הוא בעל

א. הקדמה – תיאטרון ופולחן במסגרת הדיון בשאלת "היהדות והתיאטרון", בחרתי שלא לטפל בדוגמאות הספורות של פעילות תיאטרלית יהודית במשך הדורות, או בהתפתחות התיאטרון האידי