מהי שירה? – ז'אק דרידה
כדי להשיב על שאלה כזו – בשתי מלים, לא כן? – את נשאלת לדעת לוותר על הידע. ולדעת היטב, ולעולם לא לשכוח: שלחי לחופש את
כדי להשיב על שאלה כזו – בשתי מלים, לא כן? – את נשאלת לדעת לוותר על הידע. ולדעת היטב, ולעולם לא לשכוח: שלחי לחופש את
אנתולוגית שירים מהעשור האחרון ופרוזה לירית פרי עטו של הסופר והמשורר הצרפתי עמנואל מוזס מציגה לראשונה לקורא העברי את יצירתו הרב גונית ועטורת הפרסים. בין חלום למציאות,
הקדמה הקריאה ב"גולה" נעשתה תוך כדי מסע. המסע שלי מול המסע בגולה של פרדריק ברנר. וככל מסע, לפחות על פני השטח, הרצף נע בכיוון מסוים.
המפגש המודע הראשון שלי עם הספרות כאמנות היה בגיל 14. המורה לספרות בשנת הלימודים הראשונה בתיכון עירוני ה' בתל אביב היה המשורר איתמר יעוז־קסט, וכל
עורכים: מיכל גוברין, מנחם לורברבוים ניהול אמנותי ועיצוב: סט אלטהולץ עיצוב גרפי: אנה שרייר הקלטה ומיקס: ניר לדני הוצאת כרמל ועמותת "חלמיש", ירושלים דברי-ם הינה
"תְּמוּנָה מְבֻלְבֶּלֶת שֶל שִפְעַת הַיָמִיםהֵבֵאתִי אִתֵּי מִשָּם.הָיִיתִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לַזִּנוּק –אַךְ הֲזִנַּקְתִּי? הַאֻמְנָם?" מתוך: גרשום שלום Media in Vita (מגרמנית, שמעון זנדבק) – 1 –
בידיעה צנועה ב"מעריב" ב-25 בינואר 1967 נכתב: "הערב ב-7 יעלה המסך בתיכון עירוני ה' בתל אביב על 'בלב־ים' למרוז'ק בבימוי עמרי ניצן, ו'הקור' לחנן עזרן,
12זה מקורה הנצחי של האמנות, שצורתה עומדת נוכח האדם ומבקשת להפוך דרכו ליצירה. לא פרי דמיונו הנפשי אלא תופעה שעומדת מולו ודורשת מנפשו את כוח
דפי הקולאז' נוצרו במיוחד עבור "ספר זיק". הם חושפים את הדי השיחה שניהלתי שנים עם הקבוצה, ובמיוחד בספר, "מעשה הים, כרוניקת פירוש". הספר, שהועמד כדף
הזינוק ילדה עומדת בראש מקפצה בגובה של עשרה מטרים מעל לבריכת שחייה. היא מתקרבת צעד-צעד אל הקצה למרות הפחד המשתק, ואז משליכה את עצמה אל
בפונטדרה שבצפון איטליה, במרכז התיאטרון, שנשא את שמו, נפטר בינואר יז'י גרוטובסקי, איש התיאטרון הפולני, אשר גרם למהפכה העמוקה והשיטתית ביותר באמנות התיאטרון בחצי השני
בקו המטרו של פאריס מתרחשת אחת הסצנות המיתיות של הספרות המודרנית: עורך צעיר מעלעל בדפים הראשונים של כתב יד יוצא דופן שלקח אתו להפסקת הצוהריים:
בסתיו 1976 פגשתי לראשונה את שלומית בבית קפה סביון שבשכונת רחביה. זה היה blind date בהצעתו של פרופסור יהושע (סילביו) ישועה, שגם אותו הכרתי רק
במועדון ריקודים על חוף אשקלון, בראשית שנות השישים, מתלקח רומן סוחף בין שלושה. אסתר וייס, שסיימה זה עתה תיכון דתי, קונה שמלת כתפיות והולכת לראשונה
הצגת "גוג ומגוג מעבדה" הועלתה במסגרת פסטיבל ישראל, וכללה שלושה חלקים, שירת-תפילה, מונולוג נרטיבי ואירוע רב-קולי ורב מדיומלי, שעוצב בשפה בימתית מיוחדת של "תיאטרון תפילה".
ז'אק דרידה, מיכל גוברין, בהשתתפות דייוויד שפירו "האם ניתן להתפלל ללא תקווה?" שואל ז'אק דרידה, הפילוסוף הצרפתי-יהודי, בשיחה חוצת גבולות בין דת לחילוניות ובין חוויה
המסע שבספר תר אחר הסמוי מן העין בירושלים וברבדים נשכחים של המיתוס על אודות העיר כאישה אהובה, בוגדת, נבגדת ותמיד נחשקת. התשוקה לירושלים של מאמיני
היום נקבר בפריס ז'אק דרידה. סיפור חיים נח, נחתם, נסגר. סופם של חיים גדולים מהחיים, חיים של מאבק מתמיד, של דקונסטרוקציה שלא חסה גם על
"הכניסיני" פותח הציטוט מביאליק (בעברית במקור) את מחזור השירים האמצעי בספרו האחרון של פאול צלאן, "חצר הזמן" (Zeitgehöft). "הכניסיני", מלת הסיום של השיר "משתַקדת". שיר
אני מודה לסוניה שרה ליפשיץ על ארגון הכנס "נשים ויהדות", וללורנס סיגל, מנהלת "המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה יהודית" על הכנסת האורחים. לגבי, כנס זה הוא בעל
איזבל:לֶרֶגַע זָע… גָּחַן עָלַי…נִצָּב כְּפֶסֶל אֶבֶן…וְרַק עֵינָיו גָּלְשׁוּ עַל מַחְשׂוֹפַיפִּצְלוּ אֶת הַבָּשָׂר.נָהַמְתִּי כְּמוֹ חַיָה פְּצוּעָה…גַוִי גָּהַר וְהִתְפַּתֵּל בַּתַּחֲנוּנִים לְרַחֲמֵי אוֹנוֹוְהוּא – כְּאִישׁ הַמְּנַסֶּה בִּי אֶת