חלום העיגולים – עיבוד לליברית: מיכל גוברין; מלחין: יוסף טל
"חלום העיגולים" הינו חלום שחלם ר' נחמן ושסופר על ידי תלמידו הקרוב ר' נתן. החלום חתם את ההצגה "תבואת השיגעון, וכעבור מספר שנים עובד על
"חלום העיגולים" הינו חלום שחלם ר' נחמן ושסופר על ידי תלמידו הקרוב ר' נתן. החלום חתם את ההצגה "תבואת השיגעון, וכעבור מספר שנים עובד על
"סדר הלילה הזה" – מחזור שירים ורישומים שנוצר לרגל האירוע "סדר הלילה הזה", 1989, על ידי מיכל גוברין (שירים), אורנה מילוא ודורון ליבנה (ציורים ורישומים), ויצא לאור במהדורה מצומצמת בהדפסה עצמית,
כשנלכד, פערה געייתו את מחוזות המוות. עדיין צחק כשהכו התופים, וגם אנחנו שרנו וירכינו שותתים. הרוח הזרה זעזעה את הלילה, וכשערנו התפתלו אצבעות. במבואות הכפר
12זה מקורה הנצחי של האמנות, שצורתה עומדת נוכח האדם ומבקשת להפוך דרכו ליצירה. לא פרי דמיונו הנפשי אלא תופעה שעומדת מולו ודורשת מנפשו את כוח
עיבוד לבמה ובימוי – מיכל גובריןביצוע – להקת שבעת הקבצניםמוסיקה – דניאל שליטתפאורה – אברהם פנקסהפקה – ג'ודי גרייבס מילר עיבוד בימתי לסיפורים מאת ר'
הקדמה: חמש המגילות – עלילת-על של סיפור זוגיות הזוגיות בין הא-ל לעם, המתוארת במונחי הזוגיות האנושית, הנה מיתוס מכונן במסורת היהודית. היא שזורה לאורך המקרא
האמנים היוצרים: מיכל גוברין – הקמת מעבדת גוג ומגוג, כתיבה ובימויפרידה קלפהולץ – (מעצבת במה ותלבושות) עיצוב ומיצגאורנה מילוא – (ציירת) עיצוב מיצב ומיצגדורון ליבנה
בחלקו הראשון של המופע שני מחזות קצרים מאת סמואל בקט: נשימה ומערכה ללא מילים מס' 2.בחלקו השני של המופע יצירה קבוצתית על פי הטקסט של
סידרו את הלילה: פרידה קלפהולץ, מיכל גוברין, דורון ליבנה, אורנה מילואערכה את השולחן: פרידה קלפהולץהאיר את הסדר: אלאן בצ'ינסקיסידר מוסיקלית: סטיבן הורנשטייןבהשתתפות: הרב ישראל וולגלרנטר,
החוג לתולדות התיאטרון באוניברסיטה העברית, בסיוע תיאטרון החאן ותיאטרון ירושלים – חווית הקיום של מעגל השנה היהודית – ניסוי תיאטרוני על פי המקורות, בהשתתפות הקהל.
הדרך שבה אציע לקרוא את פרשת 'בשלח' – אולי בשל היותי כותבת רומנים – היא כטקסט מכונן לראשיתו של הרומן הסוער והסבוך שבין אחד הזוגות
עמליה (מָלָה, אֶמילי, אֵיימי), צלמת לשעבר החיה בשנתיים האחרונות בקרב החוזרים-בתשובה בירושלים, מסיימת במשך 50 הימים של ספירת העומר, בין פסח לשבועות, אריגה של פרוכת
הצגת "גוג ומגוג מעבדה" הועלתה במסגרת פסטיבל ישראל, וכללה שלושה חלקים, שירת-תפילה, מונולוג נרטיבי ואירוע רב-קולי ורב מדיומלי, שעוצב בשפה בימתית מיוחדת של "תיאטרון תפילה".
בלב חלל מוקף קהל מסביב ומלמעלה, מרכז אור, המסומן במדרגות עץ זעירות. מקווה של ריכוז, של התכוונות – גוג ומגוג. הצגה יוצאת דופן בפסטיבל ישראל.
"שירתה של מיכל גוברין עגונה במסורות של שירה עברית ואירופית. חידושה הוא במסר שלה, ומפתיעה הצגתו המורכבת והבשלה (זהו ספר שיריה הראשון של המשוררת הצעירה,
ז'אק דרידה, מיכל גוברין, בהשתתפות דייוויד שפירו "האם ניתן להתפלל ללא תקווה?" שואל ז'אק דרידה, הפילוסוף הצרפתי-יהודי, בשיחה חוצת גבולות בין דת לחילוניות ובין חוויה
מאת: מיכל גובריןרישומים: אורנה מילוא ירושלים מלאת סתירות. גם בלב הימים המדממים של האינטיפדיה היא מקום של חצית גבולות, ממשיים ותודעתיים. מקום בו הקונקרטי, החושני,
היום נקבר בפריס ז'אק דרידה. סיפור חיים נח, נחתם, נסגר. סופם של חיים גדולים מהחיים, חיים של מאבק מתמיד, של דקונסטרוקציה שלא חסה גם על
אחת הדרכים לקרוא את מגילת אסתר היא כקומדיה רבת תהפוכות גורל, המתרחשת במקצב מזורז. בז'אנר זה לבישת מסכות או הסרתן הינה דרך לחשיפת טלטלות הזהות
אני מודה לסוניה שרה ליפשיץ על ארגון הכנס "נשים ויהדות", וללורנס סיגל, מנהלת "המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה יהודית" על הכנסת האורחים. לגבי, כנס זה הוא בעל
א. הקדמה – תיאטרון ופולחן במסגרת הדיון בשאלת "היהדות והתיאטרון", בחרתי שלא לטפל בדוגמאות הספורות של פעילות תיאטרלית יהודית במשך הדורות, או בהתפתחות התיאטרון האידי