תגית: הריטואל היהודי

"חלום העיגולים" הינו חלום שחלם ר' נחמן ושסופר על ידי תלמידו הקרוב ר' נתן. החלום חתם את ההצגה "תבואת השיגעון, וכעבור מספר שנים עובד על

הקדמה הקריאה ב"גולה" נעשתה תוך כדי מסע. המסע שלי מול המסע בגולה של פרדריק ברנר. וככל מסע, לפחות על פני השטח, הרצף נע בכיוון מסוים.

"תְּמוּנָה מְבֻלְבֶּלֶת שֶל שִפְעַת הַיָמִיםהֵבֵאתִי אִתֵּי מִשָּם.הָיִיתִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לַזִּנוּק –אַךְ הֲזִנַּקְתִּי? הַאֻמְנָם?" מתוך: גרשום שלום Media in Vita (מגרמנית, שמעון זנדבק) – 1 –

12זה מקורה הנצחי של האמנות, שצורתה עומדת נוכח האדם ומבקשת להפוך דרכו ליצירה. לא פרי דמיונו הנפשי אלא תופעה שעומדת מולו ודורשת מנפשו את כוח

כל עלילה היא מסע. מהלך מהתחלה עד לסוף. הד למסע חיינו – מהעריסה עד לקבר – הנישא בשטף החד-כיווני של הזמן. נהר הזורם ממקורו לאורך

דפי הקולאז' נוצרו במיוחד עבור "ספר זיק". הם חושפים את הדי השיחה שניהלתי שנים עם הקבוצה, ובמיוחד בספר, "מעשה הים, כרוניקת פירוש". הספר, שהועמד כדף

עיבוד לבמה ובימוי – מיכל גובריןביצוע – להקת שבעת הקבצניםמוסיקה – דניאל שליטתפאורה – אברהם פנקסהפקה – ג'ודי גרייבס מילר עיבוד בימתי לסיפורים מאת ר'

ההתכנסות היא מעגל זיכרון חווייתי ואישי שנועד להדגיש את זיכרון היהודים שנספו ולהנציח את המאבק לחיים. השותפות הפעילה של הנוכחים במעגל מדגישה את אחדות הגורל:

הקדמה: חמש המגילות – עלילת-על של סיפור זוגיות הזוגיות בין הא-ל לעם, המתוארת במונחי הזוגיות האנושית, הנה מיתוס מכונן במסורת היהודית. היא שזורה לאורך המקרא

האמנים היוצרים: מיכל גוברין – הקמת מעבדת גוג ומגוג, כתיבה ובימויפרידה קלפהולץ – (מעצבת במה ותלבושות) עיצוב ומיצגאורנה מילוא – (ציירת) עיצוב מיצב ומיצגדורון ליבנה

"מעשה הים, כרוניקת פירוש"1 הוא ספר מחווה לספר העברי, לשפה העברית ולאות העברית, או "מניפסט עברי, בצורה ובתוכן". בדש העטיפה שלו מתואר הספר: "מעשה הים"

בחלקו הראשון של המופע שני מחזות קצרים מאת סמואל בקט: נשימה ומערכה ללא מילים מס' 2.בחלקו השני של המופע יצירה קבוצתית על פי הטקסט של

סידרו את הלילה: פרידה קלפהולץ, מיכל גוברין, דורון ליבנה, אורנה מילואערכה את השולחן: פרידה קלפהולץהאיר את הסדר: אלאן בצ'ינסקיסידר מוסיקלית: סטיבן הורנשטייןבהשתתפות: הרב ישראל וולגלרנטר,

החוג לתולדות התיאטרון באוניברסיטה העברית, בסיוע תיאטרון החאן ותיאטרון ירושלים – חווית הקיום של מעגל השנה היהודית – ניסוי תיאטרוני על פי המקורות, בהשתתפות הקהל.

הדרך שבה אציע לקרוא את פרשת 'בשלח' – אולי בשל היותי כותבת רומנים – היא כטקסט מכונן לראשיתו של הרומן הסוער והסבוך שבין אחד הזוגות

בלב חלל מוקף קהל מסביב ומלמעלה, מרכז אור, המסומן במדרגות עץ זעירות. מקווה של ריכוז, של התכוונות – גוג ומגוג. הצגה יוצאת דופן בפסטיבל ישראל.

אחת הדרכים לקרוא את מגילת אסתר היא כקומדיה רבת תהפוכות גורל, המתרחשת במקצב מזורז. בז'אנר זה לבישת מסכות או הסרתן הינה דרך לחשיפת טלטלות הזהות

אני מודה לסוניה שרה ליפשיץ על ארגון הכנס "נשים ויהדות", וללורנס סיגל, מנהלת "המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה יהודית" על הכנסת האורחים. לגבי, כנס זה הוא בעל

א. מאז ומעולם מתנהלות מלחמות בעת ובעונה אחת בשדה הקרב ובזירת הסיפור, בה מתנגחים מיתוסים או גלגוליהם האידאולוגיים והתעמולתיים. למלחמה, שזכתה לכינוי הסדרתי, "האינתיפאדה השנייה",

איזבל:לֶרֶגַע זָע… גָּחַן עָלַי…נִצָּב כְּפֶסֶל אֶבֶן…וְרַק עֵינָיו גָּלְשׁוּ עַל מַחְשׂוֹפַיפִּצְלוּ אֶת הַבָּשָׂר.נָהַמְתִּי כְּמוֹ חַיָה פְּצוּעָה…גַוִי גָּהַר וְהִתְפַּתֵּל בַּתַּחֲנוּנִים לְרַחֲמֵי אוֹנוֹוְהוּא – כְּאִישׁ הַמְּנַסֶּה בִּי אֶת

א. הקדמה – תיאטרון ופולחן במסגרת הדיון בשאלת "היהדות והתיאטרון", בחרתי שלא לטפל בדוגמאות הספורות של פעילות תיאטרלית יהודית במשך הדורות, או בהתפתחות התיאטרון האידי