חיפוש
Close this search box.
ביקורות ומאמרים

"מי מפחד מירושלים" – גדעון טיקוצקי

תגיות
תרגומים
מדיה
Print Friendly, PDF & Email
באותו עניין

אמרה ירושלים

מזמורים ושירים

הוצאת דברי-ם / כרמל | 2008; יצא גם כספר אמן ב"סדנת ההדפס הירושלמית" | 2008

מאת: מיכל גוברין
רישומים: אורנה מילוא

ירושלים מלאת סתירות. גם בלב הימים המדממים של האינטיפדיה היא מקום של חצית גבולות, ממשיים ותודעתיים. מקום בו הקונקרטי, החושני, הגס והמחוספס מקבלים צל אחר בהתחככות הליבידיאנית שבין חילול ואמונה, מקום בו שב ונחשף הארוס שבמקור השפה. המבט מתוכה מוליך אל עקבות שבעמק יזרעאל, בתל-אביב, במדבר, ואל עמק המצלבה, בו גם בלב האיבה חיו הפרחים את זמן העונות. 

אך מעבר להיסטוריה הטעונה, ירושלים הינה קריאת כיוון. שם להתכוונות. 

יחס אחר למקום, לזמן, אל פניו של הארוס, ואל הקולות המפתיעים של מהי תפילה. זהו מסע נמשך אל רב הקוליות שבשפה ואל רב השכבתיות הייחודית של העברית.

רישום של אורנה מילוא מתוך הספר

שיר הפתיחה, "מי מפחד מירושלים", נכתב בלב האינטיפדה בחוף תל-אביב, עיר הולדתה של גוברין. ממנו נראתה עיר בחירתה, ירושלים, רחוקה בהרבה מהמרחק, שבימי חורף בהירים, ניתן לחצות במבט אחד מקידמת ההר לשפלה.

חלק משירי "אמרה ירושלים" נכתבו תוך כדי הליכה בנוף. חלקם נכתבו כמתוך הכתבה (החל מ"פי השפה"). קול אחר דיבר מתוכם, מעבר לאני, וקרוב לגוף. הוא הכתיב טון ולשון, ותבע את הרחבת השיר למזמור.

הכתיבה "מכיוון ירושלים" הובילה גם להקמת סדרת, דברי-ם.

השיחה האמנותית בין אורנה מילוא ובין גוברין נמשכת מנעוריהן. שתיהן בחרו להתיישב בירושלים, ולאורך השנים שיתפו פעולה ביצירת תיאטרון נסיוני ובמיצבים, ובחללי הסטודיו של אורנה נכתבו כמה משירי הספר, בלילות של "כתיבה-ציור". שיחה זו נמשכת בסדרת הרישומים והתחריטים המקורית שיצרה אורנה מילוא לספר, ולספר-האמן, היוצא במקביל ב"סדנת ההדפס, ירושלים".

את הקלַטת הקריאה עשה ניר לדני בחדר העבודה, כפואטיקה אקוסטית של הקול הקורא משולחן הכתיבה ופונה אל אינטימיות הקֶשב של הקורא. הספר כמכלול, בעיצובו של סט אלטהולץ ובגרפיקה של אנה מן, הוא הזמנה של הקורא אל חלל מובדל ורב חושי כאינטיריוֹר ירושלמי – גומחה של קריאה, שגם היא מעשה של שירה.


שירים מתוך הספר לקריאה ולשמיעה בהקראתה של מיכל:

מי מפחד מירושלים:

כנשים אנוסות כרותות לשון וידים:

כד עיל שבתא:


כריכת הספר הפנימית, אורנה מילוא