"ערב טוב לכל הנאספים, הדור הכל כך נכון!
עוד יומיים ביום השואה נזכור את השמד, שלפני שמונים שנה כילה שישה מליון נשים וזקנים, גברים וילדים, רק כי הם יהודים.
אנחנו עם בטראומה. חולקים אבל ושכול.
אנחנו אחראים לזכור את השואה, אבל איך נזכור באחריות – במדינה ריבונית, בה איננו עוד חסרי אונים, אלא צבא וכוחות ביטחון מגינים עלינו? איך נזכור במדינה מוקפת אויבים? איך נזכור ואנחנו עם הכובש עם אחר? מהו צו הזיכרון?
בשואה היינו יחד. חרדים וחילוניים, אשכנזים ומזרחים, מאירופה, מצפון אפריקה, מחופי הים התיכון, אלה הלכו לתאי הגזים בקריאת שמע, ואלה בשירת האינטרנציונל. ורק התבוסה הנאצית הצילה את הישוב בארץ ישראל.
תמיד היינו מרובי פנים והשקפות. אבל, האם רק השנאה והאויב יאחדו אותנו לישות אחת: יהודים, ישראלים?
היהדות – נושאת מוסר הנביאים, השוויון והצדק – היתה האיום המוחלט על החזון הנאצי. עם העִברים יצא מעבדות וקיבל את המצווה: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים", את המאבק בַּעבדות, בחוקים ובאחריות אישית "יראה כל אדם את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". זכור ושמור – זה הד.נ.א של הזיכרון היהודי!
בשואה על סף המוות נאבקו הכלואים לשמור על צלם אדם, ככל יכולתם, ובכל הדרכים – מי בנשק, ומי בהצלת אחרים, מי בתפילה ומי בתמיכה הדדית, ומי שנלחמו בצבאות בעלות הברית. אתנו מי שהנאצים הגדירו כ"אחרים", ולצידנו, חסידי אומות העולם.
איך נהפוך את המאבק על כבוד האדם כנגד כל גזענות לד.נ.א. של זיכרון השואה? אנחנו, הדור הכל כך נכון.
אימי שכלה בשואה את בעלה הראשון ואת אחי בן השמונה, מארק. היא שרדה עם עוד תשע נשים חרדיות, חילונית יחידה, את מחנה פלשוב, אושוויץ, בירקרנאו, צעדת המוות וברגן בלזן. מעבר לכל ההבדלים, הן חלקו את אמונתן באדם, ואת התקווה להגיע לארץ ישראל.
שורדי השואה הגיעו לארץ באניות מעפילים, עקורי מדינות ערב הגיעו למדינה שקמה. אבותינו ואמותינו בחרו בחיים. זו היתה נקמתם המופלאה: בניית משפחות, בניית מדינה. זו התקווה שפיעמה בהם, מבעד לחורבן, לאובדן ולסבל.
אנחנו אחראים לתקווה של אבותינו ואמותינו, אנחנו הדור הנכון!
שלוש שנים אחרי השואה, התגשמה תקוות הדורות, קמה מדינת ישראל. הנס. נציגי כל הזרמים חתמו על מגילת העצמאות: מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם… תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין
יצאנו לרחובות, מאות אלפים, מזרחים ואשכנזים, חילונים ודתיים, שמאלנים וימנים, בעצמה שלא שיערנו שיש בנו, יצאנו להאבק על הדמוקרטיה, על עתיד מדינת ישראל. והדרך עוד ארוכה. מול הקרע וההסתה, ומירושלים, עיר שכולה ריבוי, נזכור באחריות, המאבק הוא של כולנו! המאבק הוא על עתיד התקווה!
אנחנו, הדור הכל כך נכון!"
*
הדברים נאמרו בהפגנה ה-15 באפריל של "שומרים על הבית המשותף" להפגנה המלאה:
https://www.youtube.com/watch?v=CcBMrbgtN_4