קטגוריה: פרוזה

במועדון ריקודים על חוף אשקלון, בראשית שנות השישים, מתלקח רומן סוחף בין שלושה. אסתר וייס, שסיימה זה עתה תיכון דתי, קונה שמלת כתפיות והולכת לראשונה

עמליה (מָלָה, אֶמילי, אֵיימי), צלמת לשעבר החיה בשנתיים האחרונות בקרב החוזרים-בתשובה בירושלים, מסיימת במשך 50 הימים של ספירת העומר, בין פסח לשבועות, אריגה של פרוכת

ספר סיפורים קצרים ונובלה הכתובים בכמה סוגות. שורה של קטיעות בשטף המציאות מותירה את גיבורי "לאחוז בשמש" כשהם חשופים להוויית הקיום. נסיעה לסוף-שבוע של קיט

איך לספר? איך לאחוז את קרעי הסיפור שלנו? – שואלת אילנה, אדריכלית מרדנית שעזבה את הארץ וחזרה אליה כעבור שנים, את אביה, איש העלייה השלישית.