מיכל גוברין, סופרת, משוררת ובמאית, רואה בחיי המין הסוערים של גיבורת ספרה החדש מטאפורה על ירושלים. אבל המאהבים, התאוות, הפרוורטיות והניאופים הם יותר מסתם משל
ה"ריבוי" שבכותרת דברי משותף, לדעתי, לירושלים הממשית והאוטופית. לעומת זאת, ה"וויתור" וה"חיבור" ייחודיים לעיר האוטופית וחסרים, למרבית הצער, בירושלים הממשית. שלושתם – הריבוי, הוויתור והחיבור
אילנה צוריאל, לנה בפי אוהביה – אביה, אהרון צוריאל, ציוני נלהב ואיש ארץ-ישראל היפה; בעלה, אלאן גריננברג, יהודי-צרפתי חוקר שואה; מאהבה, סעיד אשאבי, שחקן בתיאטרון
"סיפור רחב יריעה שכולל בתוכו כמה וכמה סיפורים, שהם גורלות של אנשים המצטלבים ומשיקים זה בזה. הסיפורים מעידים על נקודות מבט שונות של גברים ונשים
"למיכל גוברין יש לא רק טענה מוכרת נגד האקסקלוסיביות של התרבות הציונית, אשר "גדעה" כל זהות אחרת – ערבית, גלותית, יהודית (עמ' 91), אלא גם